העולם הזה, של משברים שפורץ ומתנהל ברשת, היה חדש לי אז, כיועץ תקשורת לפני כ-15 שנים. הוא גם היה חדש לכולם ולא היה באמת מידע ראוי בשאלות איך ומה נכון לעשות כדי להתמודד עם משברים ברשת.
בתחילת הדרך קיבלתי שתי עצות: תתנצל ואל תעצבן את הקהל. בתוך זמן הבנתי ששתיהן נחמדות אבל לא באמת מועילות. כשהגולשים מעוצבנים על מותג, אין הרבה אופציות להפיג את העצבים שלהם ועם כל הכבוד, לא תמיד הם יודעים את העובדות ואת האילוצים, ולכן התנצלות היא כלי בעייתי מאוד ולא תמיד מתאים.
אבל אהבתי את זה וחשבתי שזה כלי מטורף כדי לעשות באמצעותו מחאות חברתיות. הזמן הוכיח שצדקתי, אבל מותגים רבים נכוו. לקח לי כמעט 5 שנים עד שנפל לי האסימון שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. התפטרתי ואז הבנתי שאין לי כלום. לא לקוחות, לא פרנסה ולא הבנה של אחרים על מה אני מדבר.
אירוע 10 שנים למשבריסט
ואז ביום אחד, ב-16.3.2015, ראיתי פוסט בבלוג על קמפיין רשת של חמאס, או יותר נכון על הכישלון שלו, והיה לי חסר למה זה קורה ואיך אפשר למנוע טעויות כאלו. לא בשביל חמאס, בשביל אחרים. אז כתבתי את הטור הזה, שהיה הטור הראשון בבלוג שקיבל את השם: המשבריסט.
דילוג בזמן קדימה והנה עברו 10 שנים, עם מאות טורים ופוסטים כאן, בדה מרקר, בגלובס ובדף הפייסבוק של המשבריסט, תוכן שחקר, ניתח וקידם את התובנות והכלים שעומדים לרשות העוסקים במלאכה. וכן, יש תוכניות קדימה: פודקאסט, ספר ועוד. אבל לפני הכל יהיה אירוע מיוחד לציון 10 שנים לבלוג שהגדיר מחדש את עולם המשברים עם תוכן משברי מהסרטים.
