מיה דגן, לא השחקנית – ההיא מהטיקטוק – היא הרבה יותר מ"לא השחקנית" או "ההיא מהטוויטר". דגן היא אחת התופעות הכי מעניינות היום באינטרנט והזירה שבה היא בחרה היא טיקטוק, שם היא פותחת מצלמה ויש לה ים עוקבים לתוכן האותנטי שלה.
העניין הוא שמיה היא לא רזה והיא חוטפת שיימינג, פאט שיימינג, אבל לא רק שזה לא מפריע לה, היא הופכת את זה לאחלה תוכן, לשיימינג טרנאראונד שבו המבייש הופך למבוייש. ועדיין, היא שומרת על שני קווים:
1. היא מקפידה להישאר במחוזות השיימינג ולא לעבור לפגיעה ולבריונות נגד המבייש – ולדבריה, "יש מצב שמדובר בילד בן 13".
2. היא לא נעולה, יש מקרים שבהם היא יודעת שיש מקומות שבהם זה בסדר לחוש בושה – רמז, לא כשזה נוגע לדימוי גוף.
למה כדאי להאזין לפרק הזה?
א. כי מיה דגן היא מדהימה, מצחיקה ועוצמתית.
ב. כי הוא מעניק תובנות למי שחשוף לשיימינג.
ג. כי מי שלא מכיר מספיק את טיקטוק, יכול לקבל פה רקע ותובנות שיחסכו לו כסף בפרסום לא רלוונטי.
ד. כי יש כאן כמה טיפים למפרסמים שרוצים ליצור שת"פים עם משפיענים.
ה. כי הוא מעניין
- על כלבלב לבן קטן ופיג'מות ורודות – המופע של תיאטרון הטרור
- מה קורה לחוויית הלקוח בזמן משבר?
- ניהול המשבר של שטראוס עבר לשלב החזרה לשגרה
- מהי "הסערה ברשת" של זארה ומה היא יכולה לעשות?
- האיום המשפטי של דיפלומט על גיא לרר התפוצץ להם בפנים
