אין משברי רשת בהייטק – זו לפחות התחושה בביצת הטק. וזו כמובן טעות. כשמוכרים שירות שאין לו באמת תחליף זמין, כמו גוגל, וייז וכאלו, ישנה תחושה של שלביקורת צרכנית יש גבולות. וכשמוכרים שירות B2B קלאסי, חרם צרכנים נשמע כמו סדרת נטפליקס טובה, שאפשר לראות בבינג' בערוץ של המשבריסט, אבל מרחוק.
בהייטק יש תחושה של חסינות ועם יד על הלב, יש התחושה הזו לא פעם מוצדקת. הסיבה לכך היא שחברת חשמל לא תפסיק להשתמש באופיס גם אם מייקרוסופט יתמכו במטרות פלסטיניות. גם מעטים העסקים הקטנים שיפסיקו לפרסם בפייסבוק בגלל שירות לקוי, כי נפסלה להם מודעה בנימוק של נושאים פוליטיים רק בגלל שראש העיר בא לאכול פלאפל.
אבל צריך לזכור ולהפנים שהתחושה הזו היא עדיין רק תחושה וכמו הרבה תחושות אחרות, גם היא מוטעית. גם להייטק יש בטן רכה ונקודות תורפה. הבולטות בהן הן כשל במוצר, משברים של הלקוח בשל השימוש בשירות או המוצר של החברה, סוגיות שמעניינות משקיעים וסוגיות שמעניינות עובדים.
כל אחד מהם הוא נושא להרצאת משברים, אבל בואו נתמקד בעובדים. המחסור בעובדים מטריף את ההייטק, המשכורות מזנקות, אנשים עוזבים בשביל מענק חתימה שמן וקמפיינים פסיכיים כדי להתחרות על לבם של העובדים עפים כאן.
מיתוג המעסיק בהייטק יוצא משליטה
ההייפ הוא מיתוג מעסיק והדרך להשיג אותו עוברת בכמה תחנות. כמובן שיש מומחים בתחום, אבל כנראה שבקרב אומת הסטארטאפ – זו שלא חוסכת במשכורות – יש מי שחוסך בתשלום למומחים חיצוניים. זה כנראה ההסבר לסרטון הפרסומת של חברת ראפיד, בכיכובו של סקאזי.
בסרטון שעלה לאוויר בפרופיל האינסטגרם של סקאזי – וירד (וגם של בעלי תפקידים בראפיד – וירד) רואים עובד בתהליכי קליטה. במסגרת הקליטה העובד עובר ראיון אצל "רונה 23" – חס וחלילה לא אצל מראיינת – ובדרך ויזואלית מתאר את יתרונותיו באופן “הומוריסטי”. אחד השיאים הוא הניסיון שלו בחברת הייטק עולמית: משתמש קצה אצל פורנהב.
אז כן, הסרטון הזה מצחיק, קורע ומשדר מגניבות בעולם שבו העובדים שאתם מחפש הם גברים בגילי 23-25, אי שם ב-2008. וכן, העולם הזה פחות נפוץ כיום. ולא, זה לא עבר בשקט ברשת. ראפיד חטפו שיימינג על זילות נוסף במאמצי פרסום גיוס עובדים, שמטריד את התעשייה וגם על היותם דושים, חובבנים ומקדשי אווירת עבודה רעילה.
גם בהייטק, תגובות מעצימות משברי רשת
ואז קרה הקסם: המנכ“ל ענה מחשבון הטוויטר שלו את התגובה האמינה: זה לא סרטון שלנו. לדבריו (ולמה שלא נאמין לו) סקאזי הגיע וביקש להצטלם בחברה. העובדים שהשתתפו, המייסדים ששיתפו פעולה, נכסי המוניטין שהוגשו לו. לפי התגובה: כל אלו כמובן שלא נעשו על דעתם.
אולי כוונת התגובה היתה לנקות את החברה מכתמי הסרטון שסקאזי הפיץ. העניין הוא שתגובות לא טובות מעצימות משברים, כמו גם שיתופי פעולה הזויים. בשלב זה הסרטון הוא כבר לא הבעיה. ברגע האירוע הבעיה היתה התגובה ואופן הטיפול באירוע, באופן שהפך אותו למשבר. אלו העידו על כושר שיפוט לקוי וכישורי ניהול חובבניים. אלו לא מסוג המטענים שחברת הייטק מבקשת להתהדר בהם.
במשך מספר שעות המנכ"ל ניהל קרבות רשת עם מבקרים, הכחיש את הטענה שהוא במשבר והעדיף לתאר זאת כ"שיח בריא". יש קמצוץ צדק בטענה שלו – החברה לא תקרוס כתוצאה מהשיח הזה. אבל, הוא טעה. זה כן משברטק. משבר שעצר את ההתנהלות השוטפת של הארגון. משבר שפגם במאמצי גיוס עובדים. משבר שמיצב את החברה באופן שונה ממה שהיא שאפה.
הסאבטקסט שמאחורי ניהול משבר הרשת
השיח הזה חשף איך הנהלת החברה מתמודדת עם ביקורת או עם דעה שונה. הוא מעיד איך הם במצבי לחץ, איך הם עם ספקים, האם אפשר לסמוך על המילה שלהם או שיש סיכוי שהיא תתהפך על מישהו כשזה יגיע לרגע אמת. כל אלו שאלות מהותיות יותר לעסקים, לפיתוח ולעבודה. בלי שאף אחת מהן נדונה לעומקה, מי שנחשף לשיח קיבל את התשובה והיא לא טובה מבחינת החברה.
בקיצור, הגיע הזמן שנפנים שיש משברי רשת גם בהייטק:
- אנחנו ב-2022.
- מוניטין הוא דבר יקר, אבל קל לפגוע בו.
- משברים יש גם בהייטק, כדאי להיערך ולנהל
