אם מישהו רצה עוד הדגמה לכוחן של הרשתות החברתיות, הוא קיבל אותה מסרטון השירה השבועי #ניגון_לשבת של שלישיית עיתונאי הימין אראל סג"ל, שמעון ריקלין וינון מגל, כשהפעם הצטרף אליהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הסרטון שפורסם ברשתות החברתיות, הגיע לכלי התקשורת, זכה לתגובה מצד תאגיד השידור הציבורי ויצר טוויסט בעלילה, שהתבטא בגל שיימינג כבד כנגד כאן.
מסתבר שסרטון אחד הצליח לדרוך בכישרון רב בדיוק על נקודת השבר הכי מאתגרת של החברה הישראלית: הפער בין יהודית ודמוקרטית. הפער הזה הוא שהצליח לכרסם את השמאל, לתפור בריתות, לשמר את הקיטוב הפוליטי, והוא זה שמאפשר לראשון לזהות את העוצמות שלו להישאר בשלטון בכישרון רב שנים רבות.
לפי העיתונאי עמית סגל, הרעיון שבסיס הפער הזה הוא פשוט: תשאלו אדם ברחוב האם הוא יותר ישראלי או יהודי? אם הוא יענה ישראלי, ישנה סבירות גבוהה שהוא מצביע לשמאל. אם יהודי, הסבירות הגבוהה יותר היא שהוא מצביע ימין.
עד כמה השיטה הזו עובדת?: תשאלו האם שירת "שבחי ירושלים" של העיתונאים עם ראש הממשלה הוא סרטון תעמולה ותקבלו תשובות שונות ממצביעי ימין וממצביעי שמאל. אבל לתאגיד השידור הציבורי כאן, שסג"ל משדר במסגרתו, אין את הפריבילגיה לעבור על הנושא לסדר היום.
לכל פעולה של עובד ברשת יש כיום משמעות כלפי המעביד
כיום, לכל פעולה של עובד ברשת – ואין זה משנה מהו מעמדו ותפקידו – יש משמעות על המעסיק. ב-2020 עובד מזוהה עם המעסיק, מעסיק מזוהה עם עובד ולאמירה "משפחה" יש משמעות כלפי חוץ. הזהות הזו טובה לא פעם אבל היא נמדדת ברגעים משבריים וכאן שתיקה מתפרשת כהסכמה או כבריחה מאחריות ומיצוי הדין מתפרש כהתנגדות. לא תמיד אפשר לצאת מזה נקי ללא מעשה.
בניגוד לערוץ תקשורת מסחרי, שיכול לעשות חישובים של עלות תועלת, כתאגיד שידור ציבורי כאן צריך להחליט אילו אמות מידה הוא מאמץ וככל הנראה המבחן שלו היה פשוט:
- אם זה מופיע בדף הפייסבוק של ראש הממשלה.
- אם זה בתקופת הבחירות
- אם זה דורך על קו השבר בין המחנות,
כנראה שמדובר בתעמולה פוליטית. ואם זה המצב, תגובה צריכה להגיע.
מוסד התגובה השתנה והוא עמוק יותר
ככלל, תגובה צריכה לבטא את האסטרטגיה, את הערכים ואת הנורמות של המותג. במקרה זה האמינו בתאגיד, שצריך להיות הבדל בין היותו של עיתונאי בעל דעה לבין השתתפות שלו בקמפיין בחירות, ולכן הם בחרו להשעות את אראל סג"ל. בתגובתם לכלי התקשורת נמסר: "הסרטון מהווה לכאורה עבירה על כללי האתיקה של התאגיד, שאוסרים על השתתפות בתעמולת בחירות. סג"ל הושעה עד לבירור העניין".
די בהחלטה זו לכשעצמה, כדי לגרור ביקורת ברשת, אבל הסיפור לא נגמר כאן אלא ממשיך עם שני פרסומים נוספים של התאגיד ברשת:
הראשון, שפורסם טרם ההשעיה, הוא החלפת פס הקול של שירת "שבחי ירושלים" בשיר "אני תמיד נשאר אני" מהתוכנית פרפר נחמד ופרסום הטייק אוף הזה בדף "כאן ארכיון – אוצרות השידור הישראלי" (וציוץ מחדש שלו בכאן).
השני, שפורסם לאחריה, הוא הציוץ בפרופיל הטוויטר של כאן, שמציג את סג"ל לבדו על רקע לוגו תוכנית הכוכב הבא לאירוויזיון, עם הכיתוב: "לפחות דילמה אחת נחסכה לנו", כולל תיוג של העיתונאי.
האם יש כאן משבר רשת?
שלוש התגובות הללו תואמות את הערכים ואת הנורמות של התאגיד, אבל השילוב של שלושת הדברים האלו יחד גרר צונאמי של שיימינג כנגד התאגיד. במקרים אחרים היה יכול להיחשב באופן אוטומטי כמשבר רשת, אבל כדי לבדוק האם יש כאן משבר ומה עומקו, צריך לנסות ולהבין את מי עשוי או עלול להיות מושפע ממנו ואיך.
נתחיל בחלק הקל: נתניהו הוא המרוויח העיקרי. הוא מחזק את התחושה שהטמיע על אכיפה בררנית נגדו ונגד מקורביו, את התחושה של תקשורת שמאלנית – זו שיודעת לדבר על דמוקרטיה ומגוון דעות אבל לא מסוגלת להכיל דעות ימניות. הוא מחזק את הגישה שההיאחזות ב"ערכי הדמוקרטיה" (שכאמור, אינם אותנטיים) באה על חשבון ערכי היהדות – ולראיה, תראו מה המחיר של מי שמעיז לשיר "שבחי ירושלים", שיר שמקורו בפיוט מספר תהילים.
מבחינתו של ראש הממשלה, האפקט של הסרטון הוא רווח נקי. הוא היה אמור להיות עוד סרטון שבו נתניהו ממשיך את המסורת ויוצא "מלך", כזה שיודע להשתלב בתופעות רשת מעניינות ולמנף אותם לקמפיין שלו וכמי ששומר על הגחלת. אבל בפועל הוא הרוויח את חזרתו של התאגיד, זה שחמק לו בצוק איתן, כאויב שניתן לחבוט בו כדי לצופף את שורות המחנה.
התאגיד ממליץ על סג"ל לאירוויזיון 2021
מבחינת התאגיד, העסק קצת יותר מאתגר. על פניו, לנתוני הרייטינג של כאן לא תזיק סערת רשת שתגרום לצרכני תוכן לשאול את עצמם במה מדובר ולהיחשף לתכנים של התאגיד. זה יכול להביא עוד צופים וזה יכול להביא עוד גולשים, במיוחד אם סיבת הסערה ברשת תמונף לצורך "אני מאמין" של מהו שידור ציבורי במשטר דמוקרטי וחוסר הפשרה של כאן בתחומי מקצועיות ואתיקה – סוגיות מאוד רלוונטיות בימים של פייק ניוז וחוסר אמון בכלי התקשורת.
גם הטייק אוף של פרפר נחמד היה יכול להתפרש בתחילה כלגיטימי ובתחום העוקצנות והחן שכאן הרוויח עם השנים. מצד שני, עצם העובדה שדבר ההשעיה הודלף ולא פורסם באופן יזום באף אחד מהערוצים האנלוגיים או הדיגיטליים של כאן, לא עוזר למסר המקצועי להתקבל אלא משדר מסר של הסתרה, של רדיפה וגם של חוסר הוגנות וחוסר מקצועיות.
- על כלבלב לבן קטן ופיג'מות ורודות – המופע של תיאטרון הטרור
- מה קורה לחוויית הלקוח בזמן משבר?
- ניהול המשבר של שטראוס עבר לשלב החזרה לשגרה
- מהי "הסערה ברשת" של זארה ומה היא יכולה לעשות?
- האיום המשפטי של דיפלומט על גיא לרר התפוצץ להם בפנים
למעשה, למעט התגובה שנשלחה לכלי התקשורת, הפרסום היחיד של התאגיד בנושא היה אותו פוסט שממליץ על סג"ל לאירוויזיון 2021. גם אם הכוונה היתה סאטירה עצמית וגם אם המטרה היתה הומור, הבחירה לשבץ בו רק את סג"ל ולא את שלישיית העיתונאים, נתפשת כירידה נמוכה וכהתנהגות שאינה מקובלת ביחסי כלי תקשורת-עיתונאי.
לא מדובר רק בהשעיה אלא בניסיון השפלה פומבית כלפי מישהו שלא עשה דבר (לתפישתו ולתפישת סביבתו הקרובה ולתפישת הקהל שלו). לכן יהיה מעניין לראות האם סג"ל, שלא זרם עם הבדיחה, יחזור לשדר בתאגיד. אבל בנוסף לסג"ל ישנם עיתונאים אחרים שבוחנים את ההתנהגות הזו וצריכים לשאול את עצמם שאלות. אז נכון, שוק התקשורת הישראלי הוא לא מציאה, אבל קשה לומר שהתאגיד חיזק השבוע את מיתוג המעסיק שלו.
סג"ל הושעה, נתניהו מרוויח
אחת הטענות שעלו כנגד התאגיד היא נחרצות יתר במקרה של סג"ל מול קבלת השתתפותו של הח"כ לשעבר, יגאל גואטה, בלפידקאסט, הפודקאסט הווידיאופוני של מספר 2 בכחול לבן, יאיר לפיד. ייתכן שההסבר לכך הוא שהפודקאסט עם גואטה, המגיש תוכנית יומית בתאגיד, פורסם ב-25.10.2019, לפני פיזור הכנסת וההליכה לבחירות – אבל כל עוד אין הסבר או ניסיון למענה, משתתפי גל השיימינג מקבלים תחושה שפעולתם צודקת.
יכול להיות שבמקרה זה הטעות של כאן היא בתחושה שהקוד האתי שלהם חשוף ומוכר לציבור, ושהציבור מבין מהו המודל הראוי של שידור ציבורי. אבל הדבר לא רחוק מנכון, במיוחד בעידן שבו אנשים מאמינים למה שמתיישב הכי טוב עם הנורמות החברתיות שלהם ולא עם מקור הסמכות שהתאגיד שואף להיות. מצד שני, אחרי הניסיון שצברו עם גאולה אבן ועם אבישי עברי, יכול להיות שבקרוב נראה סדרת רשת או מספר סרטוני דקותיים, שיענו לטענות במקום ובזמן שיתאימו לכאן.
ועדיין, הבעיה הכי גדולה בסיפור הזה היא החזרה של התאגיד לכוונת של ראש הממשלה. לצד המחאות על היחס לסג"ל, צפו מחדש בתגובות גם הזמירות הנושנות על יחס עלות תועלת נמוך מדי למשלם המסים והתהייה באשר לצורך בשידור ציבורי. עוד מוקדם לומר, אבל יכול להיות שההחלטה להתעקש על מקצועיות התאגיד וניהול האירוע, יתרמו לבחירתו מחדש של נתניהו ולאיום על עתידו של כאן.
נכתב ע"י המשבריסט לגלובס
