השנה האחרונה הציבה שוטרים מול אזרחים באופן שלא היה בעבר. רמת האמוציות היתה בהתאם ולא פעם שוטרים "זכו" לשיימינג ולבריונות רשת בעקבות תפקודם בשטח. אבל השנה היה גם חידוש: שוטרים תובעים יותר – נרשמה עלייה חדה בתביעות לשון הרע מצד שוטרים.
על פניו, שוטרים זכאים להגן על שמם, הם צריכים לבצע את תפקידם מבלי לחשוש ששמם ייפגע ברשת. מצד שני, כשאזרחים מרגישים שהמנגנונים להרתעת שוטרים מהפעלת אלימות וניצול סמכות לרעה כושלים, הרשת היא המקום להוכיח חריגות מסוג זה.
עם זאת, האם זה ראוי ששוטרים יתבעו אזרחים או שנכון יותר שהמשטרה תטפל בזה באופן מערכתי, באמצעות קצין השיימינג לדוגמה? מה מניע את השוטרים באמת: האם זה השם או הכסף הפוטנציאלי? ומהי המשמעות כשזה לא מצליח?
מאשה אברבוך, עיתונאית באתר המקום הכי חם בגיהנום, שעוקבת אחר תופעת התביעות, בפרק נוסף של סערה ברשת על תופעת השוטרים התובעים.
- על כלבלב לבן קטן ופיג'מות ורודות – המופע של תיאטרון הטרור
- מה קורה לחוויית הלקוח בזמן משבר?
- ניהול המשבר של שטראוס עבר לשלב החזרה לשגרה
- מהי "הסערה ברשת" של זארה ומה היא יכולה לעשות?
- האיום המשפטי של דיפלומט על גיא לרר התפוצץ להם בפנים
