האמת היא שלא היה לה סיכוי. גם אם היא צודקת וגם אם קראו לה “היטלר”, לפרופ' פנינה פרי לא היה סיכוי מול גל השיימינג שהתנפץ עליה לאחר פרסום סרטון התפילין, שתיעד את אירוע התפילין בשדה התעופה.
התמונה שהגיעה מהשדה היא חלקית ולכן קשה להסיק ממנה מה בדיוק קרה שם, אבל די ברור שנוצרה חוסר הסכמה סביב ההחלטה להניח תפילין במרכז אולם הנוסעים. המידע שחסר הוא מה היה לפני שנתגלעה חוסר ההסכמה. האם השליח אכן עסק בשידול לא תקין? האם היה דין ודברים שגרם לה לאבד את קור רוחה, כמו המילים נאצית והיטלר? מדוע ההתעקשות להניח את התפילין דווקא בסביבתה? ועוד.
סרטון התפילין נגע בשסע החברתי
אבל בעידן השיימינג בו אנו חיים, האמת, המציאות והדיוק בפרטים, אינם חשובים. לעומתם, הרעיון, ההזדהות והערכים הם אלו שגורמים לגולשים לנקוט צד. לכן, זה ממש לא משנה האם מותר או אסור לשדל עוברים ושבים באופן אקטיבי להניח תפילין בשדה התעופה. זה ממש לא משנה אם בחרו לעמוד מעליה או שזה היה במרחק ממנה וזה ממש לא משנה אם הטיחו בה במהלך האירוע כינויים קשים או לא.
שיימינג הוא ביוש אדם או ארגון באמצעות הרשתות החברתיות, כלומר ניסיון לגרום בושה לגורם שחרג מהנורמות החברתיות המוסכמות. הבעיה היא שישראל 2018 מקיימת דיון ואף ויכוח מתמיד סביב השאלה מהן הנורמות החברתיות המקובלות (לקריאה מעמיקה יותר אפשר ללחוץ כאן). הנורמות האלו מושפעות מהשיח הפוליטי, מהשיח הכלכלי, מהשיח בנושאי דת ומעשרות דיונים הנוגעים לסדר היום החברתי שלנו – או בניסוח אחר: השסעים החברתיים.
הנורמות השתנו
יחד עם זאת, אפשר לזהות שבישראל 2018, ההזדהות האוטומטית היא עם הצד המסורתי, עם זה שמבליט את הקשר שלו לדת. בישראל 2018 נהוג לסלוח ולהחליק לגורמים דתיים ומסורתיים את חוסר ההקפדה סביב תקנות או חוקים. בישראל 2018 אשכנזים אקדמאים, בעיקר אם הן נשים, מתויגים כאליטיסטים וכפריבילגים, ובישראל 2018 אם לבן משפחתך היה קשר לקרן החדשה לא תגיע רחוק בניסיון לשכנע את ההמון.
מסיבות אלו ועוד לפרופ' פנינה פרי לא היה סיכוי. לא היה לה סיכוי, כי דבק השיימינג שנוצר סביב התפישה (הנכונה או לא) שהיא ביזתה את הנחת התפילין וסביב הטענה (העובדתית או לא) שהיא שונאת דת ופועלת כשונאת ישראל היה משמעותית גדול יותר מול כל גישה אחרת.
זאת הסיבה שהניסיון לטעון ששליח חב“ד חרג מתקנה כלשהי שאוסרת שידול אקטיבי של הנחת תפילין, לא הצליח ליצור דבק שיגרום לגולשים להתייצב כנגד השיימינג. וגם אם היה סיכוי כזה, הוא התאדה לאחר שפורסם שבעלה היה נשיא הקרן החדשה לישראל, אי שם בתחילת שנות ה-2,000, ושהיא כפרופסור לחינוך ותרבות פרסמה ספר על פלורליזם בחברה משוסעת – עובדה שלא מתיישבת עם חוסר הסובלנות שהסרטון ייחס לה.
מרחק נגיעה מטיסת השוקולד
המציאות היא שאנשים לא מתעכבים על הפרטים הקטנים ובעלי אינטרס מציפים את העובדות שתומכות בתפישת העולם שלהם ולכן, למרות המחאה המאופקת יחסית של פרי (הלוואי וכך היתה נראה במחוזותינו איבוד עשתונות), היא נשארה בחזית לבדה. במצב זה, הדבר היחיד שהיא היתה יכולה לעשות הוא להתנצל ולהביע בושה באופן פומבי, אבל כנראה שהיא תעדיף להשאיר את התקרית מאחוריה.
במילים אחרות, פרי הפכה למטרה לשיימינג בגלל שהתנהגותה המתועדת נגעה באחד העצבים החשופים של השסע הדתי-חילוני חברתי-פוליטי בחברה הישראלית. סביר להניח שמעמדה בעולם האקדמי לא ייפגע אבל בקרב הציבוריות הישראלית הסרטון שמתעד אותה צוחקת באופן מנוכר מול שני גברים שעוסקים בהנחת תפילין, הפך לאבן דרך בהיסטוריית השיימינג, מרחק נגיעה מטיסת השוקולד.
