לפני למעלה מ-20 שנה הייתי קצין הנדסה ברמת הגולן וקיבלתי טלפון מיחידה מובחרת, בבקשה לסלק נפל שגרם להם לעצור את האימונים. היו לי משימות אחרות ולאחר שבדקתי בהנחיות הבטיחות, גיליתי שקצין ביחידה ההיא מוסמך לסלק את הנפל. לא עברו 5 דקות והטלפון צלצל ונשאלתי מתי אוכל להגיע. כי למרות שאותו קצין היה מוסמך והיה יכול לסלק את הנפל הוא ידע שהוא לא בקי בתחום, לא מספיק מתורגל ולכן לא יכול לקחת את האחריות – בדיוק הפוך מהאדם שהגיב בשם דף הפייסבוק של כלכליסט לפוסט של חנה רדו.
נתחיל עם החלק הקל: קופי פייסט לא עובד. נמשיך עם החלק המפתיע, שלפיו לגיטימי שדף שנכנס למשבר ייצור ספין וינסה להסיט את הדיון לנושא אחר, אבל כדאי לציין שזה עובד רק בתנאי שהדף מבין מהי הסיבה שהביאה אותו מלכתחילה להיכנס למשבר וזה לא מה שהיה שם. ואחרון חביב: מה היה היעד? מה היתה מטרת ההתערבות, השיח, “ניהול המשבר”? מה היתה השאיפה של כלכליסט או לא פחות חשוב מכך, האם הוא הגדיר לעצמו רשימת יעדים שליליים, כאלו שאם הוא מגיע אליהם הוא יכול לומר בוודאות הפסדתי?
לכאורה לכלכליסט אין מה להפסיד, כי מדובר בוועידה סגורה שמתקיימת בעוד כשבועיים ושכל החסויות בה כבר סגורות אבל המחשבה הזו היא קצרת רואי, חסרת עומק ודי מוטעית. גם אם הוועידה כבר סגורה ומושקע בה כסף, הגורמים המעורבים בה יכולים לחוש חוסר שביעות רצון מהתוצאה ומהשותפות שלהם בכנס חסר ייצוג נשי ולסגת ממנו, לפחות ברמה ההצהרתית. האישה היחידה שמשתתפת בכנס יכולה להחליט שהיא לא מוכנה לשמש כעלה תאנה ולפרוש מהכנס, פוליטיקאים בשנת בחירות עשויים להעדיף את הקול הנשי מאשר מינגלינג ונותני חסות יכולים להחליט שהם נסוגים בגלל שיקולים ששמורים עמם.
אם המטרה היתה להשתיק את הביקורת באמצעות תגובה תוקפנית המטרה לא הושגה כי התגובה יצרה אמפליפיקציה למסר של רדו וגרמה לקהל להזדהות איתו. אם המטרה היתה לשדר שבכלכליסט “יודעים מה הם עושים”, המטרה לא הושגה כי ניסיון ניהול המשבר ההיסטרי הוכיח את ההיפך. ואם המטרה היתה למסמס את הביקורת באמצעות חשיפת “צדדים אפלים” של המבקר, לא רק שהמטרה לא הושגה אלא רק חיזקה את המסר של רדו והאקט נתפש כקטנוני, עלוב וכניסיון בריחה משיח.
אבל זה לא נגמר שם. כלכליסט הוא כלי תקשורת שאמור לשמש כאחד מכלבי השמירה של הדמוקרטיה, לחתור לחשיפת עוולות, לדרוש שקיפות, הוגנות, מנהל תקין ועוד ערכים נעלים אבל בשורה התחתונה הוא הפגין שברגע האמת הוא לא מחיל את הערכים האלו על עצמו ופגם במוניטין של עצמו. האם המגיב בשם כלכליסט חשב איך ירגישו העיתונאים שלו? מהם חושבים על חוסר היכולת של העיתון בו הם עובדים לקבל ביקורת? כיצד זה ישפיע על היחס של מושאי הסיקור שלהם לרצינות וללגיטימיות שלהם?
ואולי כלכליסט חזק, מי מבטיח שגל השיימינג שייווצר מהאירוע הזה לא יזרום אל הכתבים והעורכים של העיתון, כפי שהוא זרם מיין בעיר לאסי שביט? מי מבטיח שהוא לא יגיע אל מקבלי ההחלטות במותגים ובארגונים שנוטלים חלק באירוע? האם בכלכליסט סגרו מראש עם כולם איך הם צריכים לענות? מה הסיכוי שהגורמים האחרים ישתפו איתם פעולה ויישכבו על הגדר עבור כלכליסט? אפסיים.
ועוד משהו אחד, התגובות של כלכליסט היו ראש בקיר. כל איש מדיה, בטח אלו שקוראים את הבלוג היה מבין שאין טעם בתגובות האלו ושהן גורמות נזק. מה הסיכוי שההוראות לתפעול הדף הגיעו מלמעלה? מי נתן את ההוראה לנסות לפגום בלגיטימיות של רדו באמצעות איזכור ההסתבכות שלה? אגב, אם הוא היה מתעמק בתוכנן הוא היה רואה שההסתבכות ההיא היתה בגלל קונפורמיות להוראות של גבר – איך הוא לא הבין שאיזכור שלה בפוסט פמיניסטי לא תעזור אלא רק תזיק?
אבל אם יש משהו שמשבר הרשת הזה מבהיר מעל כל צל של ספק הוא שיש גורמים מאוד מרכזיים בתקשורת שלא מבינים שהמציאות והכללים השתנו ושתגובות שהיו עוברות טוב או בקושי כתגובה לעיתון, לא עוברות מסך בעידן הרשת. להיפך, הן נקלטות בצילום מסך ומופצות לכל עבר, מתועדות לעד בגוגל, פייסבוק ומקומות נוספים (חומרים להרצאות של המשבריסט, לדוגמא) וחושפת לנצח את היהירות, האטימות, חוסר ההבנה והעליבות של אסטרטגיה שנבחרה ללא מחשבה.
כנראה שגם בכלכליסט הבינו שהם טעו ופרסמו פוסט הבהרה. הבעיה היא שהפער בינו לבין ההתנהלות הבריונית של אתמול משדר חוסר אמינות אחד גדול. לכן, גם אם למנהל המדיה וגם אם למנכ“ל יש בטן מלאה כלפי מישהו, דעו לכם שהגולשים לא בקיאים בהיסטוריה הפרטית שלכם ובוחנים אתכם לפי הכאן והעכשיו. מסיבה זו, ההתנצלות של כלכליסט אינה מחזיקה מים. תראו בעצמכם:
1 איני שייך לבראנז’ה.
2 נכנסתי בשל הבלוג על החסה. לא נראה לי סביר שיצפו כל עלה…
3 קצת קשה לאדם מהיישוב, אפילו עם MBA להבין על מה היתה המהומה. כדאי לשים קצת רקע בראש הבלוג.
4 בהצלחה.