אחרי השביתה: אחים, אחיות ורופאים עדיין חשופים לשיימינג

שביתת האחיות החמיצה את ההזדמנות להעניק לאחים, לאחיות ולצוותים הרפואיים מענה גם מפני אתגר השיימינג שפוגע בהם. כי, לצד המחסור בתקנים, האלימות, הפחד והשחיקה, זאת גם החשיפה הבלתי נתפשת של צוותי הרפואה, אחיות, רופאים ומנהלים לשיימינג ולאירועי בריונות רשת מצד מטופלים ובני משפחותיהם, שמטרידה, מאיימת ופוגעת בביטחון של האנשים המסורים לתת את כל כולם למטופלים.

במקרים “הטובים”, פוסט השיימינג מתפרסם על דף הפייסבוק של בית החולים ואז האחות מקבלת טלפון, שמנסה לברר “מה קרה?”, שלעתים מלווה במתן תחושה שהיא לא היתה בסדר. במקרים הפחות טובים הפוסט מתפרסם בקבוצת הפייסבוק הקהילתית, והאחות מוצאת את עצמה במשפט שדה ללא גיבוי. במקרים הגרועים כבר מדובר בהתקפת רשת חסרת קשר למציאות עם כינויים פוגעניים, שמות גנאי ואיומים.

42% חשופים לשיימינג

מסקר שנערך באחרונה והתפרסם ב“ידיעות אחרונות” עולה כי 42% מאנשי הצוות הרפואי היו חשופים לאיום בשיימינג, חלקם הגדול אף יותר מפעם אחת. ב-19 מתוך 20 פעמים, האיום מגיע מבן המשפחה או מהמלווה, וב-80% מהמקרים האיום הגיע לאחר מסכת תלונות, הבעת אי שביעות רצון מהטיפול הרפואי ועוד. מדובר בנתונים מאוד מטרידים, שספק אם מערכת הבריאות יודעת להתמודד איתם, או האם הם זכו להתייחסות אמיתית בהסכם שנחתם הלילה עם האחיות.

סביר להניח שתוספת תקנים, תנאי המתנה נוחים יותר וגורמים מקשרים יוכלו להפחית את חוסר שביעות הרצון שמוביל לשיימינג אבל הם לבדם לא הדבר שימנע אותו. כדי למנוע שיימינג צריך להבין את השיימינג ולהבין את המקום שממנו הוא מגיע, ואז לטפל בפערים שיוצרים אותו.

שיימינג הוא ביוש אדם או ארגון באמצעות הרשתות החברתיות, כלומר שימוש ברשת כדי להצביע על חריגה של אדם כלשהו מהנורמות החברתיות המוסכמות. ההתנהגות שתועדה בטיסת השוקולד היא דוגמה קלאסית לחריגה מנורמה חברתית, שזכתה להוקעה ברשת. אולם בתחום השיימינג, מערכת הבריאות בישראל ניצבת בפני אתגר מאוד קשוח, משום שהיא פועלת בהתאם לנורמות שונות מאלו שהציבור שעובר בשעריה מורגל להן.

לגשר על הפער בין הנורמות של המטופל לבין אלו של הצוות

אפילו נורמה בסיסית, של המתנה בתור, שלפיה הראשון להגיע הוא הראשון לקבל טיפול, אינה חלה בתחום מערכת הבריאות. במערכת זו קיים תור לקבלת שירות, אבל במקביל היא מקיימת נורמה אלטרנטיבית ומשמעותית יותר של טיפול לפי חומרת הבעיה. לפי נורמה זו, אדם מבוגר שסובל מכאבים יכול לשבת שעות בהמתנה, ואילו גבר חסון שנפצע בראשו יחלוף על פניו בתור ויקבל טיפול.

לכך יש להוסיף גם את הנורמות שלפיהן מי שתורם יותר לחברה או בעל ממון יקבל שירות מועדף לא בהכרח חלות בבית החולים. וכך אדם בן 91, ניצול שואה שעלה לארץ, לחם בשירות הלח“י ובכמה מלחמות, מצא עצמו לפני כשנתיים מאושפז במסדרון באיכילוב. בצד השני של המטבע, פורסם לפני כשבועיים שיימינג נגד בית חולים באזור ירושלים, שלטענת כותב הפוסט מטפל ביותר פלסטינים מיהודים.

 

השיימינג במערכת הבריאות לא יוצר שינוי, הוא יוצר תסכול

העניין הוא שהצוות הרפואי, מהזוטר ועד הבכיר, עובר במשך עבודתו תהליך חיברות שגורם לו לפעול לפי הנורמות של מערכת הבריאות, אבל במסגרת עבודתו היומיומית הוא פוגש אנשים שעברו תהליך חיברות של לקוח-נותן שירות, הכולל נורמות שאותן הוא רכש במסגרת המגע שלו עם חברות התקשורת, הביטוח, מכשירי החשמל ועוד.

במסגרת זו הוא למד שלמילה הכתובה, לתמונה ולקטע הווידאו יש כוח ליצור שינוי ולשנות חריגות מנורמות השירות שאליהן הוא מורגל, אבל בעולם תוכן שמושפע מדחיפות, מקצועיות ומסורת רפואית, וגם מאילוצי תסמונת השמיכה הקצרה, הכוח הזה אינו יוצר שינוי, אלא מוצא יעדי שיימינג חסרי הגנה. לכן, טוב תעשה מערכת הבריאות אם במסגרת ההסכם שנחתם תדע לחפש את הדרכים לעמוד לצד הצוותים הרפואיים גם בתחום השיימינג.

הטור נכתב במסגרת הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט, באתר דמרקר

0 0 vote
Article Rating
, , , , , ,
המשבריסט די מרוצה ממרינה
מתגוננת, מכילה או תביעת דיבה: איזו תגובה טובה יותר נגד שיימינג?
הרשמה לעדכונים על תגובות
התראה של
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
תפריט
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x