שיח שלילי בקבוצה? זה מה שמנהלי קהילות יכולים לעשות בנושא

אפשר לומר שאנחנו נמצאים בעידן הזהב של קבוצות הפייסבוק. הגל הראשון של קבוצת הפייסבוק, זה שהיה מוכוון פרסום ומכירה, נזנח מחוסר עניין ורק קבוצות שסיפקו ערך אמיתי לחברים שלהם שרדו אותו. אליהן הצטרפו קהילות שהתגבשו סביב נושא מסויים, כאשר המשותף לכולן הוא דבר פשוט: ניהול מושקע ואכפתי.

כיום, ניהול קבוצות פייסבוק הוא לא רק מקצוע, אפיק הכנסה או ערוץ שיווקי, הוא גם תחושת שליחות ומשמעות עבור רבים. פייסבוק העולמית הבינה את כוחן של הקבוצות ויצרה מודל תמיכה, שפעיל גם בישראל. בנוסף לפעילות זו יש קהילות ומומחים, שמרכזים את השיח דילמות ניהול וגם סביב שיח התכל'ס סביב יכולת המוניטירציה מניהול קבוצה.

ראוי להודות, שבמקביל אליו קיים גם שיח אתי, סביב השאלה האם זה בכלל ראוי להרוויח כסף מניהול קבוצה.

על דבר אחד אין עדיין מענה ויש לא מעט בורות, חוסר ידע, פחד וחמור מכך: ניצול הפחד והחולשה של מנהלי קבוצות: איך מטפלים בשיח שלילי בקבוצה. שיח שלילי מורכב מלפחות שלושה מרכיבים: ביקורת (המכונה לא פעם דיס המלצה), שיימינג ובריונות רשת.

יש לא מעט קבוצות, שמגדירות בכללי הקבוצה שהן לא מתירות שיימינג. לא פעם מדובר באמירה שלא מחזיקה מים, כי בפועל יש שיימינג משתי סיבות:

  1. חוסר יכולת להבחין בין שיימינג לבין בריונות רשת, כשהכוונה היא מניעת בריונות רשת והכפשות בין חברי הקבוצה – וזה לא שיימינג.
  2. סט הערכים והנורמות של מנהלי הקבוצה וחבריה מקשה עליהם לזהות מקרי שיימינג נגד מי שחורג מכללי הקבוצה הכתובים ומכללי הקהילה הלא כתובים – לדוגמא (לשם המחשה ולא מעוגנת במציאות), בקבוצה העוסקת בתלתלי שיער, ייתכן ותהיה גישה שלילית כלפי החלקה. גם אם הדבר לא כתוב בחוקי הקבוצה.

בריונות רשת

לבריונות רשת אין מקום בקבוצת פייסבוק. אין שום סיבה שקבוצת פייסבוק תאפשר למישהו לנצל את הכוח של הרשת ושל הקהילה כדי לפגוע באחר, כדי להשמיץ אותו, להעליב אותו, להשפיל אותו, לרמוס את כבודו, להאשים אותו בעלילות שווא ולהוות תשתית לפרסום שקרים כנגדו. אגב, זה גם לא חוקי.

בית המשפט נדרש לפחות פעמיים לסוגיה של בריונות רשת בקבוצת פייסבוק, פעם אחת באזור חיפה ופעם אחת במזכרת בתיה ופסק לא רק נגד המפרסם אלא גם נגד מנהל הקבוצה שאיפשר את השיח הפוגעני. את הנקודה הזו תמצאו בכל מכתב התראה שיישלח למנהל קבוצה ולכן שווה לשים אליה לב ולהבין על מה היו שתי הפסיקות.

הראשונה היתה סביב מסע הכפשות ושקרים של תושב נגד ראש המועצה והשני האשים אדם, כי הוא פוטר כי גנב ממקום עבודתו. שני המקרים היו שקריים, מגמתיים, נועדו לפגוע במישהו, להשפיל אותו ולהביא לסיום עבודתו – זה לא שיימינג, אין כאן אלמנט של גרימת בושה משום שאדם לא יכול להתבייש בדבר שהוא לא עשה. זוהי בריונות רשת וטוב עשה בית המשפט שפסק נגד המפרסם וגם נגד מנהלי הקבוצה שאיפשרו את השיח הזה.

ראוי לציין ששתי הפסיקות היו של בית משפט השלום, כך שלאנשים חסרי השכלה כמונו, כדאי להזכיר שלא מדובר בתקדים משפטי ולכן, זה לא אומר שלפסיקות אלו תהיה משמעות מיוחדת בפעמים הבאות. ועדיין, לא ראוי שהקבוצה שלכם תהפוך לתשתית השמצות חסרות ביסוס, במטרה לפגוע באנשים על רקע פוליטי, עסקי, אישי, סכסוך שכנים וכו'.

שיימינג

שיימינג הוא ביוש אדם, עסק או ארגון באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות. עכשיו, אני יודע שהדברים האלו הולכים להיות קשים אבל נכתוב אותם כאן באופן מודגש: שיימינג הוא לא עניין משפטי, הוא עניין נורמטיבי ולכן נדירים המקרים שבהם לעורכי דין יש מה לעשות כנגדו חוץ מלאיים.

משום מה יש לנו נטייה לראות במונח ביוש כדבר רע. זה בהחלט לא כיף ולא מומלץ ואפילו כואב להיות מבוייש. זה גם יכול להיות כרוך בהפסד כלכלי או באובדן עבודה ומשפחה וכו'. אבל ביוש הוא כלי חברתי, שנועד להבהיר מהן הנורמות הרצויות בחברה ולגרום למי שחורג מהן להתיישר ולשנות את דרכו: החנית את הרכב בחניית נכה – פורסמת, תתבייש; השתוללת בטיסה ועלבת בצוות האוויר – פורסמת, תתביישי וכו'.

הקושי שלנו עם שיימינג הוא כפול. מצד אחד אנחנו רגילים שהסמכות לקבוע מה מותר ומה אסור היא של מישהו אחר: המשטרה, בית המשפט, כלי התקשורת, מנהיגים דתיים, מקום העבודה וכו', אבל במציאות הדיגיטלית אנחנו הם אלו שמבצעים אותו.

מצד שני, אנחנו לא מסכימים על הנורמות החברתיות המוסכמות בחברה שלנו ולכן יש הרבה שיימינג מכל מיני כיוונים שונים. חריגה מנורמה היא לא רק סביב חניית נכים, היא יכולה להיות גם בנושאי שירות, תמורה לכסף ששולם, נגישות לאנשים עם מוגבלות, קבלת להט“ב וכו'.

קבוצות הן כר נרחב לשיימינג משתי סיבות:

האחת, הן מכילות שותפות נורמטיבית מסויימת או שאיפה לשותפות כזו, בין אם מדובר בקהילה שהמשותף לה הוא זהות, אזור המגורים, מטרה ערכית או פוליטית, מקצוע וכו', וחריגה מהנורמות האלו מניעה אנשים להבהיר את עמדותיהם ולצפות שאחרים לא יחרגו מהן.

השנייה, היא שקבוצה מהווה קהל ובדרך כלל לשיח שיימינג יש נתוני מעורבות מאוד גבוהים – גם אם ניסיון השיימינג מצליח ויש הסכמה לגבי הביוש וגם אם ניסיון השיימינג נכשל ואז יוזם השיימינג עומד בפני מבול של תגובות שיימינג כנגדו.

ביקורת דיס המלצה

אחד הקשיים שלי, כמישהו שעוסק בתחום, היא להבחין בין ביקורת או דיס המלצה לבין שיימינג. לכאורה הכוונה של המפרסם שונה והיא להזהיר אחרים ולא לבייש אבל בפועל, יש סיכוי רב שהצד השני יתבייש. מעבר לכך, גם בשיימינג יש אלמנט מובהק של הזהרת הציבור ולכן, לאור הבולטות של פרסום כזה לא ברור באופן מהותי מהו השוני הגדול בין שני מרכיבי שיח שלילי אלו.

איך מתמודדים?

לא פעם הצרות של מנהלי קבוצות מגיעות מעסקים ומותגים שלא יודעים איך להתמודד עם השיח השלילי נגדם בקבוצה ולכן בוחרים ללכת ל"מוכר והבטוח" – האפיק המשפטי. הבעיה היא שברשת החברתית התחום הזה לא מוכר מספיק ולא בטוח, למעשה יש לא מעט תביעות לשון הרע שלא מצליחות אבל את זה אף אחד לא מספר לנו. והנזק? הוא יותר גדול כשזה לא מצליח.

במסגרת המחקר שלי זיהיתי 5 ערוצים להתמודדות עם שיימיניג: התעלמות, דיווח, משפטי, שיח וניהול מוניטין.

  • לא חייבים לענות לכל האשמה ולפעמים ההתעלמות עצמה גורמת לניסיון השיימינג להישכח ולשקוע בפיד.
  • יש סיכוי של 99% שדיווח על תוכן כפוגעני לא יעזור לכם, בעיקר אם הוא נכון, אבל טוב לדעת שהוא שם.
  • משום שמדובר בשיח על נורמות, שיימינג הוא לא עניין משפטי, אבל אם הנחות המוצא של המבייש מוטעות והוא מסרב לחזור בו ולהודות בטעותו, כאן סלולה הדרך המשפטית. ראוי להבהיר, כי ניסיון להשתמש בערוץ המשפטי כדי להתמודד עם שיימינג עלול לגרור שיימינג בגין ניסיון השתקה כוחני – מה שמכונה SLAPP.
  • הדרך היעילה ביותר היא ניהול שיח, כדאי לדעת איך (ואם אתם לא בטוחים בואו נדבר).
  • ניהול מוניטין הוא למעשה דחיקת התוצאה השלילית במנועי החיפוש.

מה מנהלי קבוצה יכולים לעשות כאן?

מנהלי קבוצה צריכים להפנים, שכמו שיש שיח חיובי ברשת ייתכן ויהיה שיח שלילי. זהו טבע האדם ומי שמנסה להתנגד אליו ולמנוע אותו יכול להיות זה שמואשם בהשתקה בכך לפגוע בקבוצה שאותה הוא מנהל.

שיח שלילי נגד מנהלי קבוצה שחרגו מהנורמות החברתיות של הקהילה אותה הם מנהלים יכול להיות מנוע יעיל מאוד להקמת קבוצה חלופית חדשה, שתאפשר את מה שהקהילה הישנה לא מאפשרת. נכון, להקים קהילה מאפס ולנהל אותה זה לא דבר קל אבל תתפלאו לדעת שלמילים “חדש”, “חופש”, “אמת”, ו“השתקה” יש קסם מחולל שינויים – אל תהרסו את מה שבניתם עם השתקה של שיח.

שיח שמכיל בתוכו כינויי גנאי, כגון נוכל, נוכלות, גנב, שקרן, עלוב, שחור, הומו (לא כהגדרה אלא כניסיון השפלה) וכו', יכול להימחק. זה בריוני, זה מעליב, זה לא תורם לרמה של הקבוצה וזה גם עלול לסבך אתכם משפטית.

לפני הכל, כדאי להגדיר בכללי הקבוצה, שהאחריות המשפטית על דברי לשון הרע חלה על מפרסם הפוסט ולא על מנהלי הקבוצה – כלל זה מספק מעין תנאי שימוש בקבוצה וניתן להציגו גם למי שאיים עליכם משפטית.

בשיח שמכיל בתוכו שיימינג, ביקורת או דיס המלצה, כדאי לבקש תגובה מהגורם המבוייש, בעיקר אם זה עסק או מותג. בקשה זו יכולה להיעשות על ידי מנהל הקבוצה או בתגובה לפוסט באופן שקורא ליוזם השיימינג לעשות זאת. אגב, אם המבוייש הוא אדם פרטי, אתם יכולים לשקול להסיר את הפוסט לאחר זמן מה ולהסביר מדוע. ככלל, אם אתם מסירים פוסט כזה, כדאי שתהיו שקופים ותסבירו למה.

בלי איומי תביעה. כך התמודד בית עסק עם ניסיון שיימינג בקבוצת "באר שבע ביחד"

מכתב משפטי הגיע, מה עושים?

לזירה המשפטית יש חוקים משלה ולכן ראוי לפנות לעורך דין כדי לא להסתבך. לצד זאת כדאי לנשום עמוק, להבין שלכותב המכתב יש מטרה ולעיתים היא לא תואמת את מטרות הקבוצה, את לשון החוק ואת חופש הביטוי. כלומר, יכול להיות שלמבוייש אין תשובה מספיק טובה, יכולת או רצון להתמודד ולכן הוא מעדיף להשתמש בכוח כדי להסיר את הפרסום הכואב מבחינתו.

מבלי להיכנס לסוגיה מהי מסירה שנחשבת קבילה משפטית (שליח, אימייל וכו', לא בטוח שאינבוקס בפייסבוק נחשב), חוץ מלפנות לעורך דין אפשר לענות למכתב באמירה ברורה: “קיבלתי את מכתבך והוא יועבר לעורך הדין שלי אשר יאלץ ללמוד אותו, דבר אשר ייקח זמן. בינתיים אני מציעה לךללקוח שלך לענות לטענה המופיעה בפוסט ולענות עליה”. אם הגורם אינו חבר בקבוצה, כדאי להזמין אותו ולהעמיד לרשותו את ההזדמנות להתמודד עם הטענות.

קחו בחשבון שלא כל עורכי הדין מבינים את המשמעות השלילית של חשיפת איום משפטי ולכן האופציה הזו עדיין לא הוכחדה מהעולם במקרים שהם לא בריונות רשת גרידא. אם אתם מנהלים קבוצה יחד עם שותפים או מגשרים, כדאי להתייעץ ביניכם האם כולם קיבלו את האיום המשפטי.

שימו לב, גם אם רק אתם מנהלים את הקבוצה, אתם אולי החוליה החלשה אבל אתם לא לבד. במידה והתוכן שפורסם הוא בבחינת לשון הרע (כלומר למפרסם לא עומדות הגנות “אמת דיברתי” ו“תום לב”) עיקר האחריות המשפטית היא על המפרסם.

תקראו את מכתב האיום בעיון, יכול להיות שמדובר בנוסח גנרי, “קופי פייסט”, שמטיל עליכם את האחריות על כתיבת הפוסט. עובדת בונוס ראשונה, אם זה קופי פייסט יש כאן סימן שאלה על המכתב.
מומלץ בחום לקרוא גם את הפוסט “הבעייתי” ולבחון אותו בעין בלתי מקצועית. אתם לא עורכי דין ולכן מה שאתם צריכים לשאול את עצמכם הוא: האם זהו משהו שגם אתם הייתם כותבים או מסוגלים לקבל. אם התשובה היא לא, אז חבל על המאמץ. אם כן, כדאי לבדוק האם גם המפרסם קיבל מכתב התראה. עובדת בונוס שנייה: אם רק אתם קיבלתם יש כאן סימן שאלה גדול.

אומרים שאור השמש הוא המחטא הכי טוב. לכן, אם התרשמתם שיש כאן ניסיון השתקה והפחדה, תעשו שיימינג: תשתפו את החברים באמצעות פוסט בקבוצה, הכולל את סריקת המכתב המשפטי (לא לשכוח להשחיר פרטים אישיים) ולהשאיר את שם עורך הדין גלוי. כדאי שתדעו שזה חוקי ואם הניסוח שלכם אינו לעומתי אלא מתייעץ, תוהה, כלומר מנסה לשאול: “מה אתם הייתם עושים?”, הסיכוי שזה יפגע בכם משפטי כמעט ואינו קיים.

ניתן גם לפתוח קמפיין מימון המונים לקבוצה בסכום שמצויין במכתב ההתראה, שכולל את שם הגוף המאיים לתבוע והסיבה שהוא בגינה מאיים ולהעביר אותו לידיעתו לפני שמפרסמים אותו בקבוצה. אין בכך הוצאת לשון הרע וזה מעשה שיבהיר לו את המשמעות של הבחירה באפיק המשפטי.

דבר נוסף שניתן לעשות הוא לענות למכתב ולכתוב שניתן להסיר את התוכן אבל יוזם המכתב המשפטי צריך לקחת בחשבון שלא רק הפוסט הזה יוסר אלא כל איזכור שלו, שלילי או חיובי, יוסר מהקבוצה והוא לא יהיה קיים בה. אם הוא מוכן לקחת את הסיכון, זו זכותו, אתם הייתם ממליצים לו לענות. להשתקה יש מחיר דו צדדי, כדאי למאיים לדעת את זה, בעיקר משום שהזירה הזו תשמש מעכשיו והלאה רק את המתחרים שלו.

לסיכום,

האם אתם אחראים על תוכן שנכתב בקבוצה שלכם? זו שאלה מסובכת, ראוי לזכור שמבחינה משפטית אין תשובה ברורה. התשובה שיש, שמגולמת בפסק דין של בתי משפט השלום, אינה מהווה תקדים. כדאי לזכור את זה.

אל תתנו לעורכי דין להפחיד אתכם, גם אם אתם פועלים מהתנדבות מלאה, יש לכם כוח, מאחוריכם עומדת קהילה. איפה שיש תוכן לא ראוי, כדאי שהוא לא יהיה. זה לא פוגע רק בקורבן, זה פוגע גם בכם ובקהילה שלכם. מצד שני, אל תהיו שותפים להשתקה. שיימינג, דיס המלצה וביקורת הם שיח לגיטימי, לרוב יש להם נתוני מעורבות גבוהים יותר והשתקה שלהם עלולה לפגוע גם בכם.

יש לכם רעיונות נוספים? צרו קשר והמדריך יעודכן

תודה לעו"ד גיא אורן ממשרד אורן-קליין ושות' על הייעוץ בכתיבת מדריך זה

0 0 vote
Article Rating
, , , , , , , , , , ,
הכוונה היא המפתח להבחין בין שיימינג לבין בריונות רשת – ההרצאה בפריז
מה הקשר בין ניהול משבר רשת לבין צמיחה-פריצה?
הרשמה לעדכונים על תגובות
התראה של
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
תפריט
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x