עכשיו זה כבר ידוע לכולם: משטרת ישראל איישה תפקיד של קצין שיימינג, שתפקידו לטפל באירועי שיימינג נגד שוטרים. הגילוי התברר בעקבות כוונת שוטר לתבוע אזרח שפירסם פוסט שביקר את השוטר על התפרצות לביתו.
במקרה המדובר, טען אבישלום פון שילוח, ששני שוטרים התפרצו לביתו לאחר שהריחו קנאביס ונתנו לו קנס בסכום של 1,000 ש"ח. לטענתו, בת זוגו שהיתה בדירה באותה עת, לא היתה לבושה.
לאחר המקרה פירסם פון שילוח פוסט בפייסבוק (שבינתיים הוסר), ובו תיאר את השתלשלות המקרה. בפוסט זה הוא מתאר שהשוטר סירב להראות את תעודת השוטר שלו ושלאחר פירסום הפוסט דרשו ממנו השוטרים שיסיר אותו. משסירב, שלחו לו מכתב התראה לפני תביעה ובו דרשו פיצויים בסכום של יותר מרבע מיליון שקל.
הסיכוי לחשיפה לשיימינג גדל
עבור מושא הביוש, אשר מוצא את עצמו חשוף לעינו כל, שיימינג הוא דבר נורא ואיום. במקרה של עובדים, הדבר עלול לפגוע במוטיבציה שלהם, ברצון וביכולת שלהם לבצע משימות, לדבוק במדיניות הארגון, ופוגע בהם גם במישור האישי מול משפחתם וסביבתם הקרובה. נוסף לכך, שיימינג נגד עובדים עלול גם לפגוע במיתוג המעסיק של הארגון, כי הוא מעיד על מידת האכפתיות, האחריות והמעורבות של המעסיק כלפי העובד.
ככלל, ככל שהתפקיד שאתה מבצע בעבודתך נתון יותר לביקורת, כך גדל הסיכוי שתהיה חשוף לשיימינג בעקבות מילוי תפקידך. זה נכון לנהגי אוטובוס, למלצרים, לעובדי עירייה, לנציגי שירות של הוט, סלקום וכו', לבנקאים, לאחיות ולרופאים, וכן, גם לשוטרים. מסיבה זו, מינוי קצין לנושא היא אמירה יוצאת דופן במחוזותינו, אמירה שמביעה מחויבות של המעסיק להגן על העובדים שלו גם ברשת.
התחושה היא אישית, המטרה היא פומבית
יעד השיימינג יראה בו לעולם כאקט של פגיעה אישית, אקט של הכפשה ושל חריגה מחוקי המשחק. זו הסיבה שאני מסרב להצטרף למקהלת המגנים והמצקצקים כנגד עצם קיומו של קצין שיימינג במשטרת ישראל – יותר מכך, הייתי רוצה לראות אחד כזה (או יותר) בצבא, במשרד החינוך ובמוסדות ומעסיקים שונים.
אבל אם הגדרת התפקיד של קצין השיימינג היא להוביל לתביעה של כל מי שפירסם פוסט שיימינג או ביקורת בעקבות התנהגות כזו או אחרת של שוטרים – מישהו כאן התבלבל.
שיימינג הוא לא הוצאת לשון הרע אלא ביוש באמצעות הרשתות החברתיות. כלומר, הצבעה פומבית על מי שחרג מנורמות חברתיות מוסכמות, כגון הרמת יד על מפגינים, חנייה מסוכנת באדום לבן, ביצוע עבירת תנועה וגם התפרצות לבית של מישהו ללא צו וללא קריאה.
- על כלבלב לבן קטן ופיג'מות ורודות – המופע של תיאטרון הטרור
- מה קורה לחוויית הלקוח בזמן משבר?
- ניהול המשבר של שטראוס עבר לשלב החזרה לשגרה
- מהי "הסערה ברשת" של זארה ומה היא יכולה לעשות?
- האיום המשפטי של דיפלומט על גיא לרר התפוצץ להם בפנים
ההבדל בין מחאה לנקמה
בניגוד לבריונות רשת, בשיימינג אין אלמנט של הוצאת דיבה, מסיבה מאוד פשוטה: המידע שמפורסם הוא אמת ולמפרסם הפוסט עומדת הגנת תום הלב. זה קורה כי מטרת הפרסום בשיימינג היא לא פגיעה במושא השיימינג אלא הוכחתו על חריגה מנורמות חברתיות מוסכמות. מושא השיימינג יכול לחוש נפגע, אבל כל עוד מדובר בשיימינג, הדיון הוא ערכי-נורמטיבי ולא משפטי.
לצד זאת, ישנם לא מעט מקרים שבהם פרסומים אינם פרסומי שיימינג אלא בריונות רשת לשמה. במסגרת פרסומים אלו, מפרסם הפוסט מנסה לפגוע בשוטר ולהשפיל אותו באמצעי הזמין שעומד לרשותו, כנקמה על המפגש ביניהם, כפי שעשתה ליהיא גרינר וכפי שחווה בעבר השוטר מצפת, שבני משפחה הכפישו אותו ברשת במטרה מוצהרת להביא לפיטוריו.
הסיכונים בפעילות הנוכחית של קצין השיימינג
משטרת ישראל חייבת להבין שתביעת אזרחים על כל מקרה שבו נמתחת ביקורת פומבית על תפקודם של שוטרים, עלולה להיות מסוכנת משתי סיבות:
- ביום שבו בית המשפט ידחה את התביעה ויפסוק לטובת האזרח, השוטר שתבע יבויש שבעתיים, וזה יפתח את הדלת למציאות קשה יותר עבור השוטרים בשטח.
- מציאות שבה משטרה רודפת אזרחים בעקבות ההתבטאויות שלהם ברשת ואף מעודדת השתקה שלהם באמצעות פעילויות יח“צ בנושא, מאפיינת משטרים אפלים. זוהי פגיעה קשה בדמוקרטיה, בחופש הביטוי ובזכות המחאה, והמחיר שלה עלול להיות משטרה חזקה מדי, ששוכחת את תפקידה ופוגעת באזרחים שעל ביטחונם היא אמונה, משטרה שמטמינה נשקים בבתיהם לצורכי יחסי ציבור ומנהיגה פרופיילינג כלפי מגזרי אוכלוסייה שונים, באופן שמסליל את עתידם של בני אוכלוסייה זו.
יש צורך חיוני בתפקיד קצין שיימינג
לא ניתן להתכחש למציאות הרשת, שעמה מתמודדים שוטרים ונותני שירות פרטי או ציבורי רבים. מציאות זו כבר גבתה קורבן בנפש, כשמנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, אריאל רוניס ז”ל, שם קץ לחייו לאחר אירוע שיימינג. בעקבות אירוע זה יזמנו יחד עם משפחתו את יום המודעות לשיימינג, שחל כל שנה ביום מותו, ב-23 במאי.
שיימינג הוא לא מציאות ברורה לעובד הפשוט וגם לא לבכיר. יש לו השפעות, ולכן טוב תעשה משטרת ישראל אם תשאיר את תקן קצין השיימינג על כנו אבל תבצע מחשבה מחודשת על תפקידו. ההגדרה המחודשת צריכה להבחין בין פרסומי לשון הרע לבין שיימינג, להציע תמיכה נפשית, הדרכתית ופיקודית לשוטרים, ולמידה מפרסומי האזרחים מתוך שאיפה להיות משטרה טובה יותר ולא מתוך רצון להשתיק ביקורת.
