סביר להניח שאם אתם צורכים מדיה מסורתית או חברתית, נחשפתם לתוכן המבטיח לכם שמשבר הוא הזדמנות ושכל מה שאתם צריכים זה לנצל אותו. השיח והפרסומות ברשת מלאים בסיפורים והמלצות על לימונים, על לימונדות ועל הקשר ביניהם. ברגעים כאלה כדאי להבהיר: משבר הוא אירוע חריג שיש לו פוטנציאל לפגוע מהותית בארגון (או באדם בודד), ובניגוד למה שנטען, משבר הוא לא הזדמנות.
אם ניקח את אפשרויות העל של ניהול משבר ונפשט אותן, נגלה שבגדול יש שלוש אפשרויות-על לטיפול במשבר:
- חלופת האפס, שהיא להכיל ולספוג, ולמעשה לחיות עם המשבר.
- ספין, שהוא ניסיון להסיט את האש מכם ולגלגל אחריות על מישהו אחר.
- התמודדות, שהיא ניסיון להתייצב מול הטענות ולהתמודד עמן.
כשמורידים את הראש מחמיצים הזדמנות
לא פעם אנחנו רואים מותגים ועסקים שבוחרים להכיל את המשבר, כלומר לנקוט את חלופת האפס, במטרה “להוריד את הראש ולתת לגל לעבור. המשמעות של החלופה הזו היא שחיקה והפסדים, אבל לצידה יש תחושה מסוימת של שליטה – גם אם יהיה מי שייאמר שמדובר בתחושה מזויפת. הסיבה לכך היא שבארגון הכול נשאר אותו הדבר, ושאף אחד לא משלם מחיר אישי.
הבעיה בגישה זו היא שאם המשבר מחריף – אנחנו בבעיה ונאלצים להשתמש בשתי אפשרויות האחרות, רק שהפעם זה לאט מדי ולפעמים גם מאוחר מדי, כשאיבדנו את יכולת השליטה וגם את האמון מצד הקהל שלנו.
אין הזדמנות בהכלה
יש גם לא מעט מקרים שבהם אנחנו רואים גלגול אחריות, שמתבטא בטקסטים כדוגמת “זה לא אנחנו, זה הם”. לפעמים זה עובד ולפעמים לא. אישית אני יכול להעיד שמשבר מתמשך שטיפלתי בו הסתיים, כשהצלחנו לשכנע את הציבור, שהאחריות לנושא חלה על גורם אחר אבל בפועל זה בעיקר מאוד תלוי במגוון גורמים. וישנה גם התמודדות שמכילה שיח, קבלת החלטות ובעיקר נכונות להתלכלך בבוץ כדי למצוא פתרון. התמודדות זו יכולה להיות מבוססת התנצלות, והיא יכולה להיות מבוססת על גישה חליפית שמנסה להגדיר מחדש את גבולות השיח.
מי שבחור בחלופת האפס, יגלה כי הסתגרות, כניסה לבונקר והורדת ראש עד יעבור זעם לא מייצרת הזדמנות. ההזדמנויות שיש בהכלה ובהסתגלות למצב משברי הן מועטות מאוד, וכך גם בגלגול האחריות על מישהו אחר. יעילות בכוח-אדם או שיפור מיומנויות גלגול, אלו לא הזדמנויות ששווה לקחת ממשברים.
הזדמנות יש רק בהתמודדות אמיתית
לעומת זאת, הזדמנות יכולה להיות רק באפשרות-על אחת והיא בהתמודדות. וגם זה לא תמיד. כדי שתהיה הזדמנות, אנחנו צריכים להבין טוב יותר מי אנחנו, מה הערך שאנחנו יכולים לתת, מי המתחרה ומהם תנאי השוק. וכרגע החלק ה“זניח” הזה של “תנאי השוק” מאוד לא ברור.
בניסוח אחר: אי-הוודאות שקיים כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב. מי שיוכל להפיק תמונת מצב שתאפשר לו למצוא דרך, יגלה שיש לו הזדמנות. מי שלא, יתקשה.
במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה כמו שהקורונה הכניסה אותנו אליו, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות. מצד שני, כולנו יכולים לנסות כי המשבר הזה לא יעזוב כל כך מהר.
