תרבות הרשת יוצרת תופעות ומושגים חדשים שמשפיעים על החיים שלנו לחיוב ולשלילה. מושגים, כגון משבר רשת, שיימינג, בריונות רשת, פיימינג ונגזרות, כגון בודי שיימינג, פאט שיימינג וכדומה. חוסר היכולת להבחין בין התופעות והמושגים השונים מקשה על היכולת להתמודד עם תופעות בלתי רצויות ועלולה ליצור תרבות של השתקה, הפחדה והדרה, שמתנגשת עם תרבות החופש האזרחי שיצרה הרשת.
מטרת מילון המושגים של בלוג המשבריסט היא ליצור סדר, להגדיר ולארגן את הידע בתחום. מטבע הדברים המילון אינו שלם, כי התחום מתפתח כל העת. לכן, אם נתקלת במושג שאינו מופיע כאן, אפשר ליצור קשר או להגיב לפוסט והדבר יתוקן.
בודי שיימינג
(Body Shaming): שיימינג שמבוצע על רקע צורת גוף, לרוב מדובר בביוש אדם על רקע א-נורמליות של איבר בגופו, כגון גודל אף, אוזניים, חזה וכו'. לפעמים מונח זה מתייחס למשקל ואז הוא הופך לפאט שיימינג (Fat Shaming).
בריונות רשת
שיעתוק של תופעת הבריונות מהמרחב הפיסי אל המרחב הקיברנטי ומהווה שימוש ברשתות החברתיות לצורך העלבה, השמצה, הכפשה, פגיעה או השתקה. בריונות רשת היא אחד המאפיינים הבעייתיים שעלולים להתלוות לאירוע שיימינג, כשחלק מהמגיבים לאירוע השיימינג נוקטים באלימות מילולית כלפי יעד הביוש.
בריונות רשת כלפי עסקים
התנהגות אלימה ברשת כלפי עסקים. התנהגות זו מאופיינת באיום בפרסום שלילי כלפי בית עסק או מותג כדי לסחוט הטבה, הנחה משמעותית או טובת הנאה. לעיתים, מבוצע הפרסום מתוך מניע נקמני, כדי לפגוע בעסק או מותג על שלא העניקו הטבה או הנחה שהלקוח שאף לה. חשוב להדגיש, כי במידה והתלונה מוצדקת לא מדובר בבריונות רשת אלא בשיימינג.
בריונות רשת נגד עסקים מאופיינת גם בפעילות נקודתית כנגד עסק מתחרה, אז מפורסמות נגדו תלונות פיקטיביות או תלונות מנופחות, שמטרתן להכפיש את המוניטין של העסק ובכך לתרום לקידומו של עסק אחר.
גל שיימינג
בניגוד לחרם או ביוש במרחב הפיסי שעלולים להימשך זמן רב, שיימינג מתאפיין בתצורה של גל, יש לו נקודת התחלה, נקודת שיא ונקודה שבה הגל עבר אבל יעד הביוש עדיין חש את הבושה. שיאו של גל השיימינג עשוי להפוך ללינצ'טרנט, שבו המון גולשים מתבטאים באופן קשה נגד המבוייש וזאת מבלי לדעת את העובדות הרלוונטיות לאירוע.
דבק השיימינג
ההסכמה החברתית שמוענקת לניסיון שיימינג, אשר הופכת אותו לשיימינג. דבק השיימינג הוא זה שגורם לגולשים ליצור תוכן, לשתף, להגיב ולהפיץ מידע ברשת. הדבק מורכב מהרצייה החברתית של הגולשים, מרצונם להיחשב כמעודכנים או פעילים בנושא מסויים, אשר חשוב בעיניהם.
לינצ'טרנט
תקיפת רשת רבת משתתפים כנגד אדם או ארגון בעקבות האשמת רשת כלשהי ומבלי לדעת את נסיבות המקרה או את העובדות לעומקן.
מאפייני השיימינג
- תפוצה רחבה – המתבססת על מנגנון הוויראליות של ”סיפור טוב“ ברשת החברתית.
- תיעוד – השרתים של פייסבוק וגוגל זוכרים הכל. נוסף לכך, יכולות צילום המסך ואופציית שמירה והורדת סרטונים מהרשת, מעידות שקשה מאוד ואף בלתי אפשרי להסיר ”סיפור טוב“ שהתפרסם ברשת. ולכן, יש להתייחס למימד הזמן בכל התייחסות לשיימינג ולשאלת המוניטין של אדם או ארגון.
- אפס פילטרים – האפשרות של כל אדם בעל נגישות לאינטרנט לפרסם מידע או פרשנות באופן מיידי מעודדת פרסום בזמן אמת של מידע או פרשנות לאירוע זה או אחר. אפשרות זו, יחד עם ההעדפה של הגולשים ברשת למידע חם, מהיר וללא פילטרים, עלולה להציף מידע לא מדוייק, חסר רקע קריטי או מוטה באמצעות הפרשנות שבה מחזיק מפרסם המידע. התוצאה: שיימינג שנתפש כ”בלתי מוצדק“, משום שהעובדות שעליו הוא מתבסס אינן נכונות, או שיימינג שמתבסס על פרשנות לא נכונה לאירוע, כפי שקרה באירוע המצער של אריאל רוניס ז”ל, מנהל לשכת רשות האוכלוסין בתל אביב, ששם קץ לחייו מספר ימים לאחר אירוע שיימינג קשה.
- אסקלציה של השייימינג – ככל שההסכמה החברתית לשיימינג עולה ודבק השיימינג מתחזק, מתגברת הקריאה לתג מחיר מיידי, עוד בטרם בדיקת העובדות. מצב זה מגיע כשהתגובות לשיימינג כבר אינן מתייחסות לבושה או לצורך לתקן את החריגה אלא דורשות תג מחיר מיידי ובלתי מתפשר, “איחולים” שליליים לדמות המגונה ואף הסתה או קריאה לפעולה אלימה. במצב זה השיימינג יצא משליטת היוזם שלו והפך לבריונות רשת ובמקרים מסויימים אף ללינצ'טרנט.
משבר רשת
ככלל, משבר הוא אירוע חריג, לא מתכונן ובעל פוטנציאל השפעה שלילי על השם הטוב או מהימנות ארגון , עסק או מותג. התוצאות האפשריות של משבר הן איום על קיומו או על פעילותו העסקית, פגיעה בביצועים הפיננסיים או פגיעה בבריאותם או במצבם של צרכנים, עובדים ומחזיקי עניין.
ההגדרה הרווחת של משבר רשת היא מצב רשת שיש לו השפעה שלילית או פוטנציאל להשפעה שלילית וארוכת טווח על המוניטין של עסק\ מותג או ארגון, או על שורת הרווח שלו. התרומה של המשבריסט להגדרה זו היא בהגדרת המונח "מצב רשת" כאירוע שיימינג, שבמסגרתו הנורמה שבשמה מבוייש הארגון תואמת את ערכיו או את הערכים של קהל היעד שלו, כלומר ישנה הלימה בין הקהל המבייש לבין קהל היעד של המותג.
לרוב משבר רשת מתחיל מפרסום שלילי ברשת, שזוכה לתגובה חיובית מצד קהל (ע"ע דבק השיימינג), והופך לגל שיימינג, שסוחף אליו גם את קהלי היעד של המותג ופוגע בתפישה שלהם את המותג ובנכונות שלהם להזדהות איתו או לצרוך אותו.
ניסיון שיימינג
פרסום רשת שמייחס פרשנות שלילית לאירוע או להתרחשות כלשהי. פרשנות זו שופטת מעשה מסויים בהתאם לידע ולנורמות שבהם מחזיק המפרסם, ובאם היא תזכה לתהודה המתאימה היא תהפוך לשיימינג. אנשים רבים טועים לחשוב שעצם פרסום הפרשנות השלילית הוא השיימינג עצמו אבל למעשה רק הסכמה חברתית ומתן גושפנקא לפרשנות זו הופכת אותה לשיימינג. ראוי להבהיר, כי כל עוד לא זכתה פרשנות זו להסכמה, היא נותרת ניסיון שיימינג שלא צלח.
פאט שיימינג
שיימינג שמבוצע על רקע משקל שנתפש כגדול מהמקובל החברתי. לרוב תצורת שיימינג זו מופנת כלפי נשים בעלות עודף משקל או כנגד דוגמניות, ששינו את הרגלי האכילה שלהן. מקרים מפורסמים של פאט שיימינג: אדל, קרין גורן, ג'ניפר לורנס וכרסטינה אגילרה.
פיימינג
האדרת אדם או ארגון באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות. פיימינג (Faming מלשון Fame, תהילה באנגלית) הוא פעולת מראה של שיימינג, שבמסגרתה מבוצע פרסום רשת חיובי בעקבות עדות או תחושה, כי מושא הפוסט חרג מנורמה חברתית שאותה תופש המפרסם כשלילית ופעל לפי נורמה חברתית אחרת, שנתפשת בעיניו כחיובית.
מטרת הפיימינג היא לא רק להאדיר את מושא הפוסט אלא גם לסמן את הנורמה הנכונה והרצויה בעיניו של מפרסם הפוסט. לפיימינג יש את אותם המאפיינים של שיימיניג (תפוצה, תיעוד, אפס פילטרים ואסקלציה) אבל בשל התפישה כי מדובר בפרסום חיובי, לא נוטים לייחס להם חשיבות. עם זאת, החשיפה עשויה להגיע לידיי לקוח שקיבל יחס שונה או אדם שחווה התנהלות אחרת ובעייתית ובתגובה ליזום שיימינג.
דוגמאות לפיימינג:
- פרסום רשת אודות נהג אוטובוס שעוצר לנכה, יורד לפתוח את הרמפה עבורו ומוודא כי הוא קשור בחגורת הבטיחות כנדרש – במקרה זה המפרסם חש בין אם בצדק או בין אם באופן מוטעה, כי הנורמה השלטת היא שנהגים לא עוצרים לנכים ופעולה זו היא חריגה חיובית ולכן מצדו זו פעולה שראויה להד ציבורי חיובי.
- פרסום רשת על חבר כנסת שמחוקק חוק שמיטיב עם כלל הציבור ולא רק עם המגזר שבחר בו – במקרה זה המפרסם מאמין שהנורמה השלטת היא שחברי כנסת פועלים רק למען המגזר ששלח אליו ועל כן פעולה של ח"כ מעבר למגזר זה מפתיעה אותו לטובה והוא מבקש להאדיר אותה.
- פוסט שמשבח עסק\מותג על התנהלות בנושא מסויים – במקרה זה עשוי מפרסם הפוסט להחזיק בדעה שכל העסקים מעוניינים בשורת הרווח שלהם ולכן ההתנהלות שלו חרגה מהנורמה הזו והביעה נורמה של אחריות, אכפתיות, מעורבות וכו'.
שיימינג
ביוש אדם או ארגון באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות. הרעיון שבבסיס השיימינג הוא לגרום למבצע מעשה או לנמנע ממנו בושה על שחרג מנורמות חברתיות מוסכמות. שיימינג הוא למעשה ניסיון שיימינג שזכה להסכמה חברתית, המאשרת כי הנורמה החברתית ממנה חרג המבוייש אכן ראויה לגינוי חברתי. ככל שהחברה יותר מפולגת, השיימינג הופך להיות חלק מהאמצעים של מגזר אחד להוכיח מגזר שני בצדקת דרכו וישנם פחות ופחות נושאים שזוכים לשיימינג חוצה מגזרים.
שיימינג בקלש
(Shaming Backlash) ניסיון שיימינג שחוזר כנגד היוזם ומבייש אותו ואת הנורמות שבשמן הוא מנסה לבייש.
שיימינג גלו
הדבק החברתי שמאגד את השיימינג והופך מחאה בודדת של פרטים לגל שיימינג.
שיימינג טרנאראונד
ניצול הזדמנויות משיימינג. שימוש בעניין שיוצר אירוע שיימינג לצורך האדרה של המותג, הארגון או האדם שמהווים את יעד הביוש, כמו במקרה של הצפרדע של כרמל יבולים והשאן זה ליזה.
שיימינג סטרטר
שיימינג מתחיל כאשר פרשנות שלילית ברשת לאירוע או התרחשות כלשהם זוכה להסכמה חברתית. כל עוד פרשנות זו לא זוכה להסכמה חברתית, היא למעשה נשארת ניסיון שיימינג שלא צלח.
שיימינג עצמי
פרסום רשת שמזכה את המפרסם בשיימינג. שיימינג עצמי הוא אקט אאוטינג עצמי להתנהגות או אמירה אישית שלא היתה ידועה לציבור או הסבת תשומת לבו של הציבור להתנהגות או אמירה אישית, אשר גוררת שיימינג. שיימינג עצמי מתרחש לרוב סביב נורמות שנויות במחלוקת, כאשר המפרסם בטוח שהן יתקבלו בחיוב בסביבתו הקרובה אבל למרבה צערו, לא כך הדבר.
שיימינג פלואו
בעת אירוע שיימינג נוצר גל שיימינג, שבמסגרתו ניסיון שיימינג זוכה להסכמה חברתית ולדבק שיימינג, והופך למעשה לגל שיימינג. גל השיימינג הזה מחפש אשם, אחראי, מחפש את "האיש הרע". לא מדובר באופן מילולי באיש הרע אלא באדם או גורם, שבמידה והתנהגותו תשונה, המצב הלא רצוי יתוקן והשיימינג יגשים את מטרתו. לעיתים, ישנה טעות בזיהוי או שהציבור מזהה "איש רע" אחר ואז גל השיימינג זורם לכיוונו. במשבר הרשת של יין בעיר, המותג השתתק ולא הגיב ומי שניהל עבורו את המשבר וזכה לבולטות היה הפרסומאי, אשר זכה לבולטות. במקרה זה גל השיימינג התחזק, כי הוא זיהה את הפוטנציאל להשיב לתעשיית הפרסום על יחסה המסורתי לנשים והשיימינג זרם לפרסומאי, כוון נגדו והפך למשבר רשת אישי.
יש לך הצעות למושגים נוספים? הצעות לשיפור או הערות: אפשר להגיב כאן, לדבר ולהשתפר.
