תופעת השיימינג פרצה השנה בסערה לחיינו ובשל העובדה שמדובר בתופעה חדשה יחסית, השיח עליה מכיל מספר טעויות שראוי לתקן. בלוג המשבריסט אסף עבורכם 10 נקודות שכדאי לדעת על התופעה. אתם מוזמנים להוסיף נקודות בתגובות.
- שיימינג הוא שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות לצורך ביוש אדם או ארגון שחרג מנורמות מקובלות. למעשה מדובר בשדרוג של תופעה סוציולוגית ותיקה, שמכונה “פיקוח חברתי”.
- בישראל יש למעלה מ-10 קבוצות ועמודי פייסבוק בולטים שמתבססים על שיימינג ומשמשים במה לתופעה. “נלחמים בישראלי המכוער” הוא המפורסם שבהם.
- סקר שנערך לאחרונה מגלה שכ-97 אחוז מבני הנוער חושבים ששיימינג הוא תופעה שלילית וכ-70 אחוז מהציבור סבור שהמדינה צריכה לנקוט בצעדי ענישה נגד אנשים שעושים שיימינג.
- בניגוד לתפישה המקובלת, שיימינג וביריונות רשת הן שתי תופעות שונות.
- שיימינג כנגד עסקים הוא אמצעי נפוץ, שמופעל על ידי לקוחות שסבורים שהשירות שניתן להם לא עמד בציפיות.
- פעילים וארגונים לשינוי חברתי עושים שימוש בשיימינג כדי להעלות לסדר היום את האידאולוגיה שלהם וכדי לגרום לחברות ומותגים לשנות את דרכם.
- הח“כ לשעבר ינון מגל הוא הדמות הציבורית הכי מפורסמת שהקריירה שלה הושפעה כתוצאה מהתמודדות לא נכונה עם שיימינג.
- מסיבות אלו, התמודדות עם שיימינג היא אתגר עבור דוברים ומנהלי שיווק של חברות, ארגונים ומותגים.
- מנהל לשכת האוכלוסין, אריאל רוניס ז”ל, היה האדם הראשון בישראל ששם קץ לחייו בעקבות אירוע שיימינג. זה היה בדיוק לפני שנה.
- למרות שתופעת השיימינג מלווה אותנו כבר מספר שנים הערך בוויקיפדיה נכתב רק שלושה ימים לאחר ההתאבדות של רוניס, ב-26.5.2015. מאז הוא שונה כ-150 פעמים.
