אלו היו משברי הרשת והשיימינג של השנה

שנה חדשה היא הזדמנות לסיכומים אבל יום הכיפורים הוא זמן לחשבון נפש. חשבון נפש שלנו כלקוחות, צרכנים ואזרחים וחשבון נפש של מותגים, עסקים, אנשי ציבור ורשויות על ההתנהלות שלהם ברשת. אם כבר “השמיים משתנים לעיניי החקלאים והשכנים מתכוננים לימים הנוראים”, אז המשבריסט יכול לשבת ולסכם את משברי הרשת ואירועי השיימינג המעניינים של השנה החולפת.

5 אירועי השיימינג של השנה

עודד גז – שיימינג הוא פעולה חוקית

השיימינג שנעשה לסרבן הגט עודד גז הוא האירוע הכי מפתיע שנעשה השנה (ותודה למיטל אדרי כהן על האיזכור שלו). החידוש באירוע זה הוא שמדובר בשיימינג שנעשה על ידי סמכות משפטית, שוות ערך לבית המשפט העליון, דבר שקצת מקשה על הטענה ששיימינג הוא פעולה בלתי חוקית או בלתי ראויה. התשתית ההלכתית לשיימינג הזה מקורו בחרם דרבנו תם, והמחיר שד“ר גז שילם היה מקום עבודתו ואבדן המסגרות החברתיות בהן הוא היה שותף.

בשלב הראשון הוא התמודד באמצעות התעלמות, שהתבטאה בבריחה לחו”ל, וכעת הוא מתמודד באמצעים משפטיים כדי להסיר את החרם ולנקות את שמו. בלי להיכנס לענייניו האישיים, סביר להניח שגט יהיה הדרך הכי יעילה עבורו להתמודד עם השיימינג.

עדכון: בג"צ דחה את הערעור של עודד גז ועל כן שיימינג הוא לא פעולה בלתי חוקית, ומאז הורחב השימוש גם נגד סרבני וסרבנית גט נוספים.

ינון מגל לומד שיש נורמה חזקה יותר

ינון מגל הוא התלבטות. התלבטות בין שיימינג לבין משבר רשת. לכאורה, זהו משבר רשת משום שאירוע השיימינג שהתחיל ברשת נגמר באופן הבלתי רצוי עבור יעד השיימינג. יחד עם זאת, בשנה שבה השיימינג הפך להיות אויב המדינה, כולל בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות, האירוע הזה הוא אחת ההצדקות החשובות למציאות החדשה שהשיימינג יוצר. אגב, מעבר למחיר שמגל שילם, עולות ממקרה זה שלוש מסקנות:

1. ניהול אירוע שיימינג או משבר רשת הוא פרקטיקה מקצועית שונה מייעוץ תקשורת וניהול משברים במדיה המסורתית – הדבר בולט בעיקר לנוכח ניסיונו של מגל בכלי התקשורת המסורתיים.
2. ככל שהשיימינג נתפש מוצדק בקרב הקהל הרלוונטי ועלול לגרור נזק למושאו, צפוי יוזם השיימינג (במקרה הזה יוזמת) לחוות בריונות רשת ולינצ'טרנט מצד אלו שלא יראו בשיימינג התפתחות חיובית.
3. כמו במקרה של דונאלד טראמפ, התומכים יתייצבו לימינו של הנבחר שלהם, אבל המבחן הוא במתנדנדים ובמקבלי ההחלטות – אם הם מרגישים חוסר נוחות מהאירוע, גדל הסיכוי שיהיו לכך השלכות. במקרה של מגל, המפלגה הדתית לא אהבה את היחס של החילוני שלה לצניעות ולערכי משפחה.

לקריאה נוספת על האירוע של רחלי רוטנר וינון מגל

קרין גורן – אי אפשר לבייש אדם עם נורמות שהוא לא שותף להן

Fat Shaming או אם תעדיפו לקרוא לזה Body Shaming, הוא אתגר לתאוריית השיימינג של המשבריסט, לפיה אין שיימינג רע. ההתמודדות של קרין גורן עם הבודי שיימינג שבוצע נגדה בעקבות המעבר לפריים טיים, עזר לי להבהיר את הנושא בטור הזה. באימ;לוק קל: לא השיימינג הוא הבעיה אלא הנורמה (שזמנה חלף), לפיה אישה בפריים טיים צריכה להיות רזה, חטובה, יפה ועוד.

חוסר אמון במערכת האכיפה – בעלת הכלבה נים

הכלבה נים אומצה על ידי תושבת דימונה ולאחר כחודשיים היא הובאה למרפאה וטרינרית כשהיא במצב קשה. פוסט שנכתב על ידי חברת העמותה, שממנה אומצה הכלבה, האשים את בעלת הכלבה בהתעללות ועבור עשרות אלפי גולשים זה הספיק. מבחינתם, בעלת הכלבה נתפשה כאשמה בקטיעת רגליה אבל ההליך המשפטי לא בהכרח זרם איתם ועורך הדין, שמונה לה באמצעות הסנגוריה הציבורית, הצליח להטיל ספק סביר בהאשמות.

חוסר האמונה בהליך המשפטי והזעם על יחס מקל של המערכת המשפטית במקרי התעללות בבעלי חיים הביא לשיימינג כלפי בעלת הכלבה, חשיפת פרטיה, חשיפת כתובתה, סימון דלת ביתה בצבע שחור וקריאה למצות איתה את הדין באופן עצמאי. גם עורך הדין ספג לא מעט מהשיימינג ומבריונות הרשת והלינצ'טרנרט, שליוו אותה. השאלה המתבקשת במקרים כאלו היא מי אמור לתת הגנה ברשת לנאשמים, שאם אין ידם משגת הגנה משפטית, אין להם שום סיכוי להגן על שמם ברשת ומי אחראי להגן על עורך הדין, שזהו תפקידו?

אבו גוש: 8 סינים עם חשבון גדול

נתחיל בגילוי נאות: נחשף שאני טיפלתי באירוע השיימינג הזה. הסיפור על 8 סינים עם חשבון גדול הגיע ליו“ר לשכת מארגני התיירות הנכנסת כחודשיים לאחר המקרה אבל זה לא הפריע לו לכתוב פוסט שיימינג, שבו האשים את מסעדת אבו גוש בהפקעת מחירים. זמן קצר לאחר מכן נכנסתי לתמונה ועזרתי למסעדה להתמודד עם השיימינג. התוצאה נמדדת ב-4 מישורים:

1. הלקוחות שקיבלו את השירות (שמעולם לא התלוננו וגם לא אותרו כדי להתלונן)
2. הלקוחות העתידיים (המסעדה מלאה עד אפס מקום ויש יותר הזמנות מקבוצות תיירים, בעיקר מסין).
3. הצוות (שמרגיש טוב יותר, בשל הגיבוי והתמיכה)
4. והנכסים הדיגיטליים (שלא קיימים ולכן לא נפגעו).

אירוע זה מבהיר עד כמה המרחק בין המדיה החדשה למדיה השנייה הוא מאוד קצר בעתות משבר ולכן מחייב התמקצעות בשתי הזירות. לכאורה, מדובר בעוד עסק שזכה לביקורת וקיבל טיפול, אבל היקף השיח שהיה חרג מכל אירוע שיימינג שהיה אי פעם בארץ, זאת משום שהוא הגיע לאתר הטלגרף הבריטי ומשם התפשט בעולם עד אוסטרליה, ארצות הברית וסין כמובן.

אגב, ככל שהאירוע הגיע רחוק יותר, הוא היה פחות משמעותי למסעדה עצמה ויותר משמעותי עבור מי שיזם אותו. למעשה מדובר בשיימינג בקלש (Shaming Backlash – ניסיון שיימינג שמתהפך נגד היוזם שלו) אשר הוסיף לדימוי הבעייתי של ישראל כמדינה יקרה לתיירים. כלומר, למרות רצונו של יוזם השיימינג "להעניש" את המסעדה, הוא פגע בתיירות הנכנסת עליה הוא מתיימר להיות אמון.

5 משברי רשת ללמוד מהם

הסרטון הגזעני של באמונה

חברת באמונה רצתה לשווק את פרויקט המגורים החדש שלה בקריית גת והפיצה סרטון פרסומת הומוריסטי על שני שכנים שאינם שייכים לשיוך החברתי והדתי של הדייירים. הרעיון הוא שפרויקט המגורים מיועד לאנשים כמוכם. הבעיה היתה צבע עורם והשתייכותם העדתית של “הטובים”, וחמור מכך, צבע עורם והשתייכותם העדתית של “הרעים”. הביקורת היתה מהירה וכואבת.

המשבר של החברה היה במספר חזיתות: מול הלקוחות, מול הגולשים ומול רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, בשל החשש מחריגה מתנאי הזכייה במכרז שיווק הקרקע. ההתמודדות של באמונה היתה מאוד מעניינת, הם הורידו את הקמפיין מהרשת, שחררו תגובה מתנצלת ומצטדקת לכלי התקשורת, שסיקרו את האירוע, אבל התעלמו מהשיח ומהביקורת של הגולשים.

את ניהול המשבר שלהם הם ביצעו מול קהל היעד – המגזר הדתי לאומי – והם עשו זאת אוף ליין, בכלי התקשורת שלו: מקור ראשון, בשבע ועלוני בתי הכנסת. בדרך זו הם נטרלו את המבקרים, צמצמו את השיח והפכו אותו לחד כיווני. השקט וההבהרות שהם נתנו הוציאו אותם בנזק קל: קנס של 323 אלף ש“ח מרמ”י, כסף קטן לעומת היקף השיח והמסר שעבר. אגב, החברה עדיין משתמשת בסרטון שהופק כפרסומת עבורה באמצעות מודעת גוגל על הסרטון, שמפורסם ביוטיוב תחת הכותרת “פרסומת גזענית”.

הצנזורה הצבאית לומדת את מגבלות הכוח

“מי הוא אחד האנשים המשפיעים בישראל שאסור להגיד את שמו? ולמה הצנזורה הצבאית דאגה להרים טלפון במיוחד בשביל להסיר ידיעה עליו מהבלוג מאה ימים של שקיפות”, זאת היתה השאלה שעלתה בתוכנית הצינור עם גיא לרר ואם הייתם צופי הטלוויזיה של הצינור או קוראי הבלוג של תומר אביטל, כנראה שלעולם לא הייתם יודעים.

אבל אם אתם גולשים בפייסבוק, תוכלו לגלות זאת כאן או להסתכל בצילומסך המצורף ולהבין עד כמה הרשת משנה את חוקי המשחק ועד כמה הניסיון לחנוק את פרסום המידע הוא זה שהפיץ אותו רחוק יותר.

מוחמד דרוויש – כשמנסים להשתיק מישהו הוא זוכה לבולטות

אותו עיקרון נכון גם למלחמה של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ושל שרת התרבות, מירי רגב, נגד המשורר הפלסטיני מוחמד דרוויש. זה שנים שדרוויש הוא שוליים מוקצים בציבוריות הישראלית הוא נמצא בקבוצת המנודים יחד עם וגנר ואחרים, אבל ההתעקשות להילחם נגד תוכנית בגל“צ או בשש שורות מתוך השיר, שבוצעו במסגרת שיר בטקס הכרזת פרסי אופיר, הביא את כל כלי התקשורת לעסוק בנושא, לפרסם את שיריו ולדון ביצירתו.

אם לא די בכך, ברשת נכתבו לא מעט יצירות כמו זו של יוסי צברי, ברוחו של דרוויש. כך, שאם הרעיון היה להביע סלידה מדרוויש, השרה רגב הכשירה אותו. אם הרעיון היה להשיג עוד כמה קולות בקלפי, אז אפשר לסכם זאת כניסיון מוצלח, לטעמי המחיר לא שווה.

משבר האמינות של תלמה יוניליוור

משבר הסלמונלה של קורנפלקס תלמה פרץ ברשת לאחר שכלי התקשורת לא הצליחו לגרד את חומת היח“צ של יוניליוור. המחאות שנכתבו בפייסבוק, הן על ידי עיתונאים והן על ידי גולשים שחשו ברע (עם ובעיקר בלי קשר לתקלה) עשו את שלהן והחומה נפלה. המדיניות התקשורתית לא היתה נכונה והנזק ברשת היה הרבה יותר גדול ממה שהוא היה בפועל. יחד עם זאת ראוי לציין, שלאחר מספר ימים של התנהלות לא טובה דף הפייסבוק של תלמה התחיל לתפוש את עצמו בידיים ולנהל את המשבר טוב יותר. תוכלו לקרוא על זה כאן.

את הכדור של אזריה צה"ל לא הצליח לעכל

איש השנה של עיתון מקור ראשון היה אלאור אזריה. החייל שבכדור אחד הצליח להוריד מחבל, שר ביטחון וגם את הקוד האתי של צה“ל, הפך לנושא השני הכי מדובר ברשת אחרי מתווה הגז (סליחה שאני לא מתייחס לגל הטרור, מבחינתי הוא לא נושא אלא אוסף של נושאים).

לפי נתוני Buzzilla אזריה אחראי ל-38,846 דיונים במהלך השנה החולפת אבל בעיניי המשבריסט התוכן שלהם חשוב יותר: שיימינג מתמשך נגד בעלי תפקידים בצה”ל, סדיקת רוח צה“ל והשפעה רעה מאוד על דור החיילים הבא. עם המשבר הזה דובר צה”ל בחר שלא להתעמת וסביר להניח שנראה את תוצאותיו בהמשך.

וטוב להיזכר בצפרדע שלא היתה צפרדע

זאת גם היתה השנה שבה עסק קטן (יחסית) ומשפחתי, החליט לקחת ניסיון שיימינג שלא צלח ולכתוב עליו פוסט. ספק אם ברגע כתיבת השורות ידעו בכרמל יבולים מה הולך לקרות אבל הפוסט המקסים שלהם זכה ללמעלה מ-1,000 שיתופים והבהיר לכל מי שמעוניין בתחום, שהם הכתובת לתוצרת חקלאית אורגנית טובה ואיכותית, ושזה לא צפרדע אלא אילנית – ואת הניתוח המלא ניתן לקרוא כאן.

מאחל לקוראי המשבריסט גמר חתימה טובה, חשבון נפש נקי ושנה טובה.